ראשי » ביקורת ספרי מקור

רומאן גרפי: הנכס של רותו מודן

עטיפה_-_הנכס(1)אין לי קילומטרז' מכובד במיוחד ברומאנים גרפיים, אבל אם כבר לקרוא – החדש של רותו מודן, "הנכס" (עם עובד 2013) מענג במיוחד. כשאני חושבת על העבודה הרבה שהושקעה בציור ובכתיבה של 222 עמודים הראש מסתחרר ממש. טוב, אולי גם כי לא ישנתי מאז 2009.

ברומאן הגרפי הקודם שלה שיצא בעברית, "קרוב רחוק", סיפרה מודן סיפור תל-אביבי, וכאן היא לוקחת אותנו למסע של שבוע לוורשה, שכל הדמויות בו טורחות להדגיש שאינו "מסע שורשים" – אבל הופך להיות בדיוק כזה: ביקור בבית העבר, מפגש עם דמויות נשכחות וגם חשיפת סודות משפחתיים. הסיפור מתחיל בשדה התעופה בן גוריון, כשרגינה וגמן ונכדתה מיקה עולות על טיסה לפולין עם משלחת בני נוער קולנית וילדותית. המטרה שלהן לכאורה כלכלית גרידא – להשיב לידי המשפחה נכס שהיה בבעלותה לפני המלחמה. הן מסתמכות על מכתב מ-1991 שבו מבשר להן עורך דין פולני כי הנכס עדיין שייך להן וכי יוכלו לקבלו. הן יוצאות לדרך אולי כדי להוסיף נתח נאה לנכסים המשפחתיים, אולי כדי לשכוח את מות האב של מיקה, בנה של רגינה, חודשיים קודם כן מסרטן הלבלב.

הסיפור מסתבך כשכבר על המטוס נדבק אליהן החזן אברם יגודניק, שבתחילה מצטייר כנודניק תמים למדי אך במהרה מתגלה כבעל כוונות נסתרות ויכולת מופלאה לצוץ ולהופיע בכל מקום שרגינה ומיקה מגיעות אליו. את הצד השני של המשוואה מאזן טומאש, צעיר מקסים שמשמש כמדריך טיולים לאתרים יהודיים בעיר ביום וכאמן קומיקס בלילה. טומאש מתחבב על הסבתא ועוד יותר על הנכדה, ונמצא שם בזמן כדי לעזור להן בכל עניין. אבל האם צודקת הסבתא כשהיא אומרת שאסור לסמוך על אנשי המקום?

"מבחינת תחומי עניין אני בחורה קלאסית – מעניינים אותי רק רגשות ומערכות יחסים", אמרה מודן בראיון ל"הארץ" לפני כמה שנים, וכאן היא רקחה עלילה שבה הדרמה החיצונית, זו של מלחמת העולם השנייה ואובדן נכסי היהודים באירופה, היא רק תפאורה לדרמה הפנימית והמשפחתית. היא מציירת במדויק, פיזית ומילולית, את מערכות היחסים בין הדמויות על האהבות, הזיכרונות והפחדים שלהן, ותופסת את נימי הנימים הקטנים ביותר של המבע. היא לא מפספסת אף מחוות גוף או תנועת עיניים שנחוצה לסיטואציה – והתוצאה מרשימה מאוד.

"קומיקס לא חייב להיות מצחיק", אומר טומאש בספר, אבל "הנכס" מצויד בהומור הבנוי על ניואנסים דקים ומדויקים. דמותה הפולנייה של רגינה היא השתקפות של כמה וכמה קרובות משפחה מוכרות לי, והיא מצחיקה בצורה צינית ומתלוננת כמו שרק זקנה פולנייה יכולה להיות. ההומור מקל את האווירה הכבדה של ורשה ומוסיף אנושיות ורוך לדיאלוגים. העמוד שבו רואים את רגינה, למשל, מתכוננת ליציאה, הוא מחווה גאונית לכל קשישות פולניה באשר הן:

הנכס | רותו מודן, עמ' 47

הנכס | רותו מודן, עמ' 47

הקו של מודן נקי וריאליסטי, והדגש בו כאמור הוא על הניואנסים הפיזיים של הסיטואציה – היכן כל דמות ממוקמת, מה הבעת הפנים המתאימה לרגע ומה מערכת היחסים המתגלה בין הדמויות. האיורים שלה עתירי פרטים ומציגים היצמדות מעניינת לתפאורה הוורשאית האמיתית. בצביעה חלקה ללא תוספת הצללות או מרקמים מיוחדים, מצליחה מודן לספק מנעד רחב ועמוק של הבעות פנים המסבירות את הסיטואציה החברתית והרגשית עוד לפני שמתעמקים בטקסט שהדמויות מפיקות מפיהן. היא מעניקה לכל דמות ברומאן אפיון מוצלח משלה, עד שהן הופכות אנושיות וקרובות אל הקורא.

נקודה אחת שהפריעה לי מעט היא השימוש בשלושה פונטים שונים כדי לסמן את השפות עברית, פולנית ואנגלית. ראשית, הפונטים לפולנית ולאנגלית דומים מדי ושונים רק בנטיית האותיות. שנית – וחשוב יותר – רומאנים רגילים מזכירים שפות זרות בדרך כלל במשפטים שמתורגמים לאחר מכן לעברית, כחלק מהמשפט. אמנם ברומאן גרפי אין למודן את הלוקסוס המרחבי הזה ופשוט אין די מקום לכפילויות כאלה, אך חסר בסיפור משהו מהמצלול הפולני או האנגלי, משהו מהזרות שמתפספסת בקלות במעבר בין הפונטים.

כמו שכתבתי בפתיחה, אני לא קוראת רומאנים גרפיים כל ערב לפני השינה, כך שהתעמקתי בעניין רב ברשימת הקרדיטים שבסוף הספר כדי להבין איך מייצרים דבר כזה. שמחתי לגלות את רשימת האנשים שדגמנו עבור מודן ושעל פיהם ציירה את הדמויות השונות – ובהם אפילו המאיירים ירמי פינקוס ובתיה קולטון והשחקן אלון נוימן. מצאתי את העניין הזה משעשע מאוד.

אז איך יוצרים רומאן גרפי? התהליך מורכב בצורה בלתי רגילה. מודן מסבירה כי היא המחיזה את כל הספר עם שחקנים, תלבושות ואביזרים מתאימים, וביימה אותם על פי סטוריבורד שהכינה לכל הספר. השחקנים מימשו לנגד עיניה את הסצנות שביקשה, והיא ציירה וצילמה אותם, כמעין סקיצות לפני שלב הביצוע הסופי, המאפשרות לבדוק אם קצב הסצנה, הבדיחות והרגעים המרגשים שבה עובדים. וזה בהחלט עובד – קראו את "הנכס".

2 תגובות »

הוספת תגובה

הוסף את תגובתך למטה או שלח טראקבק מאתרך. תוכל גם להרשם לעדכון על התגובות באמצעות RSS.

(RSS) פוסטים | (RSS) תגובות | תבנית: Arthemia | התאמה לעברית: We CMS | לוגו: מיכל אריאלי