ראשי » ביקורת ספרים מתורגמים, פוסט אורח

לא רק מורקמי: 5 ספרים יפניים לקרוא בעברית | אירית ויינברג [פוסט אורח]

17 באפריל 2013 | 9 תגובות | מאת
תגים: , , ,

בכל פעם שאני מספרת למישהו שאני לומדת ספרות יפנית, אחת השאלות הפופולריות ששואלים אותי היא "יש משהו לקרוא חוץ ממורקמי?". אז בחרתי כאן חמישה ספרים כאלה, כולם נכתבו על ידי סופרים יפנים חשובים, ואפשר לכנותם קלאסיקה יפנית מודרנית.

1. קוקורו – סוסקי נאטסומה

1. Soseki Natsumeהוצאת כתר, 1991. מיפנית: יעקב רז

נאטסומה (1916-1867) הוא סופר אהוב מאוד ביפן ואף ניתן לומר שהוא נחשב לסופר הלאומי, או כך לפחות כינה אותו זוכה פרס הנובל לספרות אואה קנזבורו בנאום הזכייה שלו ב-1995.

הספר "קוקורו" (שפירושו המקורב הוא לב-נפש) הוא אחת היצירות הידועות ביותר שלו, שנכתבה בשנים האחרונות של חייו ולאחר משבר שחוותה יפן ככלל ונאטסומה באופן אישי ב-1912 עם מותו של הקיסר מייג'י, שהיה סמל לתקופה שבה נכנסה יפן אל העידן המודרני, עת התחילה לספוג רעיונות וטכנולוגיה מערביים ועברה שינויים משמעותיים בארגון החברתי והפוליטי.

הספר מחולק לשלושה חלקים, שני הראשונים מסופרים מפיו של סטודנט צעיר, שלומד באוניברסיטה בטוקיו ומחפש את עצמו בעולם, בין היתר דרך מפגש שלו עם פרופסור מתבודד. החלק השלישי והארוך יותר מוקדש למכתבו של הפרופסור אל הסטודנט, שהפך לידידו ונמצא לצד מיטת חוליו של אביו. במכתב מספר הפרופסור על חייו ועל הסוד המעיק שהוא נושא מאז ימי נעוריו. הספר נוגע בנושאים רבים הקשורים בנפשו של אדם ובמקומו בחברה.

2. המפתח – ג'ונאיצ'ירו טניזקי

הוצאת כתר, 2004. מיפנית: דורון ב. כהן

טניזקי  (1965-1886), סופר בעל קול ייחודי ומובהק, עסק ביצירותיו בנושאים רבים כמו מזרח מול מערב, פנטזיה מול מציאות, חיים מול מוות. הוא ידוע במיוחד ביצירות העוסקות באספקטים של נשיות ובפחד מפני אישה מינית וחושנית ובו בזמן ערגה לאישה כזאת.2.Junichiro Tanizaki

"המפתח" הוא סיפור מטריד וטעון של תשוקה, ארוטיקה, פטיש וקנאה, שבו מעורבים הבעל, פרופסור באוניברסיטה בן 55, אשתו בת ה-44, בתם בת ה-20 וחבר משפחה בגילה של הבת. הספר כתוב כשני יומנים, האחד של הבעל והשני של האישה, כשכל אחד לסירוגין מספר את הצד שלו בסיפור תשוקתם הכושלת והניסיונות שלהם לשחק במשחק מסוכן, כל אחד בדרכו שלו, המתעתע בבן הזוג השני וגם בקוראים.

לאורך הספר אין אנו יודעים אם בני הזוג יכולים לקרוא את דבריו אחד של השני ואם כן, מאיזה שלב בסיפור הדברים ידועים להם, אך גם כשמגיעים לסיומו נותרות עדיין שאלות רבות ובעיקר מתעוררת השאלה לגבי חשיבות "האמת" או משמעות "האמת" בעולם, כשבכל מקרה כל אחד רואה את הדברים בצורה סובייקטיבית. כפי שהבעל לא יכול לדעת מה באמת חושבת אשתו וכפי שהאישה לעולם לא יכולה לדעת מה באמת חושב בעלה גם אחרי עשרים שנות נישואים, כך גם הקורא לא יכול לחדור עד הסוף לתוך תודעתם של הגיבורים ונותר עם שאלות רבות. אין זה אומר שהעלילה פרומה, יותר מדויק לומר שמדובר בספר הדוק מאוד, דומה לקורי עכביש מושלמים שנטוו במלאכה מדויקת וגאונית אך פשוטה למראה, הלוכדים את הדמויות ואת הקורא בתוכם.

3. האגם – יאסונרי קוובטה

3. Yasunari Kawabataהוצאת גוונים, 1994. מיפנית: שונית שחל-פורת

קוובאטה (1972-1899), משורר היופי והעצבות של יפן שאחרי המלחמה, הוא היפני הראשון שזכה בפרס נובל לספרות ב-1968. יצירותיו הן ציורים יפהפיים וחדים של היופי החולף של הטבע ושל האדם.

"האגם" הוא סיפור חייו של גימֽפֵי מוֹמוֹאִי, העוקב אחרי נערות צעירות ויפות בחיפושו אחר יופי, בעוד כל חייו ספוגים בעצבות. הקריאה בספרו של קוובאטה דומה להתבוננות בעולם באמצעות טלסקופ קטן. העדשה יכולה להתמקד בעיניה של בחורה עד כדי כך שאלה נראות כמו אגם, ואז העדשה מתרחקת כדי להראות תמונה של טבע עם אגם  במרכזה, מתקרבת כך שאנו רואים רק את זוהרו של העור הלבן המבצבץ בין מכנסיה המקופלות של נערה לבין נעלה, ואז מתרחקת כך שאפשר לראות שכונה שלמה בעיר טוקיו.

אך אין זה טלסקופ המאפשר רק התקרבות והתרחקות במרחב, אלא גם בזמן. רגע אחד אנחנו רואים את גימפי הצעיר הולך יד ביד עם דודניתו וברגע הבא אחריו אנחנו רואים אותו כאדם מבוגר ותשוש נפשית בבית מרחץ טורקי. מעגלי המרחב והזמן מתרחבים ומצטמצמים כמו אדוות על פני אגם.

4. מסכות נשים – פומיקו אנצ'י

4. Enchi Fumikoהוצאת אסיה, 2000. מיפנית: מיכל דליות-בול

אנצ'י (1986-1905) היא אחת הסופרות היפניות החשובות של העת המודרנית, שיצירותיה עוסקות בחוויה של האישה בחברה היפנית הגברית, בביטויי מיניות נשית ובמקומה של הארוטיקה בחיי האישה.

במרכז של "מסכות נשים" עומדת אישה שעוצמתה נובעת מהזעם הכבוש הנובע מהתמודדותה עם היותה אישה בחברה פטריארכלית. מיאֶקוֹ מתמרנת את כל האנשים הסובבים אותה, כולל כלתה, אשתו של בנה שנהרג בתאונת טיפוס הרים, ואת שני הגברים המאוהבים בה. בדרך היא גם משרטטת את דמותה ומטהרת את שמה של מי שמייצגת את האבטיפוס לדמות האישה הזועמת בספרות ובתיאטרון היפני.

הספר אינו קל לקריאה, במיוחד עבור מי שזהו מפגשו הראשון עם התרבות היפנית, משום שאנצ'י בונה את העולם שלה דרך דמויות נשיות מההיסטוריה התרבותית העשירה של יפן, אך עבור מי שיהיה מוכן להשקיע מזומנת צלילה אל מעמקי הנפש הסוערת, המיוסרת והזועמת של אישה "שנשרפת באש האגו שלה שאינו מסוגל להתבטל בפני גברים".

5. אישה בחולות – קובו אבה

הוצאת גוונים, 2006. מיפנית: איריס אלגרישי

5.Kobo Abeאבה (1993-1924) הוא אחד מיוצרי האוונגרד הבולטים של יפן, שלעיתים קרובות מושווה לקפקא בשל סגנון כתיבתו הסוריאליסטי וההומור השחור שביצירותיו.

גיבור "אישה בחולות", חוקר חרקים חובב, מגיע לכפר נידח לחפש אחר חרקים בחולות, וכשהוא מגלה שפספס את האוטובוס האחרון הביתה מציעים לו אנשי הכפר ללון בכפר. הם מובילים אותו לאישה שביתה נמצא בתוך מחצבת חול. האישה עוסקת כל יום בהרחקת החול מביתה כדי שלא ייקבר תחתיו, ולמעשה בכך מגנה על הכפר מפני סחף החולות. הגיבור לן בביתה של האישה, אך למחרת בבוקר מגלה כי סולם החבלים שבאמצעותו ירד אל המחצבה נעלם – אין לו כל דרך לשוב הביתה.

הגיבור, שנאבק לצאת מתוך המחצבה ולשוב לחייו הרגילים, מגלה במהרה שאנשי הכפר מצפים ממנו לסייע לאישה בהרחקת החול. כשעוקבים אחרי השינוי שחל בגיבור נוכח הנסיבות החדשות שאליהן נקלע ונוכח מערכת היחסים שהוא מפתח עם האישה שאל ביתה הזדמן, נפרש אחד הנושאים המרכזיים של היצירה והוא שאלת יכולת הבחירה של האדם בגורלו והדרך שבה האדם מגיב כשהגורל נבחר עבורו בעל כורחו.

~~~~~~~~

אירית ויינברג, כותבת הפוסט, היא מתרגמת עצמאית, סטודנטית לתואר שני באוניברסיטת תל אביב, חוקרת ספרות יפנית ובעלת הבלוג המצוין "יפן מונוגטארי – יפן בספרות וספרות ביפן".

9 תגובות »

הוספת תגובה

הוסף את תגובתך למטה או שלח טראקבק מאתרך. תוכל גם להרשם לעדכון על התגובות באמצעות RSS.

(RSS) פוסטים | (RSS) תגובות | תבנית: Arthemia | התאמה לעברית: We CMS | לוגו: מיכל אריאלי