ראשי » הדפדפן - לינקים שווים מדי חודש

הדפדפן 1012: הלינקים השווים לחודש אוקטובר

זהו, אפשר לנשום. ראיתי חצב, נחליאלי וגם את היורה, אפשר להמשיך מכאן כרגיל, תודה. החודש היה עמוס אירועים, שאריות חגים וחזרה לשגרה, ואני מוכנה לכמה שבועות של שקט וקריאה טובה. מישהו יכול להבטיח לי את זה? עד הבחירות, או איראן, או מה שבין שני אלה, אפשר לקרוא את זה:

1.  למעריצי עמוס עוז, שבכל שנה מחדש מקווים שיזכה בפרס נובל לספרות, יש עוד הרבה מה ללמוד: רונלד קלטס ב-New Yorker חושף את מעריצי הרוקי מורקמי המאוכזבים, שהמתינו בשבועות האחרונים במתח רב בטוקיו לרגע ההכרזה בשטוקהולם. השנה שמו של מורקמי הלך חזק בבורסת ההימורים, וקהל הקוראים שלו ברחבי העולם שלח לו איחולים בתקווה לזכייה בפרס. מבקרים, קוראים ומו"לים היו מאוחדים השנה בדעתם שמורקמי יזכה, ולפחות בר אחד בטוקיו ערך מיוחד לכבודו שבו נופפו מעריצים בתמונותיו הממוסגרות של ורקמי ועותקים מספריו. אח, ובכל זאת מו יאן ניצח.

2. נעה מנהיים יצאה במסע קצר בעקבות ההיסטוריה של הפלגיאט, וחזרה עם תובנות מעניינות על ההבדלים בין הומאז' לגניבה, על ניסיונות לשמר זכויות יוצרים כבר בפיוטים בימי הביניים ועוד.

3. ואם כבר פלגיאט, שימו לב לזה: נעמה כרמי חושפת בבלוג שלה שביקורת שפורסמה ב"ערוץ המדע" של "הארץ" שנערך בשיתוף אוניברסיטת בר אילן, על הספר "אמריקה אמריקה" המצוין של איתן קיינין שסיימתי לקרוא ממש עכשיו, תורגמה מילה במילה מביקורת על הספר שפורסמה בשיקגו טריביון ב-2008. אאוץ' ממש. בתגובה של ירח טל לפוסט של כרמי, בין שאר התגובות שם, הוא טוען כי "כתבתי ביקורת משלי שציטטה מהביקורות מחו"ל ובין השאר מהשיקגו טריביון, אבל הפקידה בטעות העבירה לאתר ערוץ המדע את הקטע המתורגם המלא מהשיקגו טריביון עם החתימה שלי כאילו זו הביקורת שלי. אני באותו זמן שהיתי בתקופה ארוכה בחו"ל ולא שמתי לב לעניין". ובכן, בקרוב פוסט הביקורת שלי (הכל אוריגינל! רק היום רק היום! כל מילה זהב!).

4. כבר עשיתם לייק לעמוד הדנדש של הרפובליקה הספרותית בפייסבוק?! אם לא, ממש עכשיו זה הזמן להקליק כאן או בתפריט משמאל למעלה, שמאפשר לכם להצטרף לעמוד האוהדים של הבלוג מבלי לעזוב את הבית – ולקבל לאורך החודש כולו את הקישורים שאסור להחמיץ.

5. מה הם עשרת השירים הכי מוזכרים בספרים? Bohemian Rhapsody של קווין כמובן שם (ועל זה סיפרה גם המתרגמת רוני בק בהקשר של "מותו של באני מונרו" המופלא לניק קייב), וגם נירוונה, מדונה, אלביס פרסלי, אבבא ומייקל ג'קסון. רשימה מעניינת ביותר עם ציטוטים נבחרים מהספרים שהתייחסו אליהם.

6. תראו איזה לינקים כיפים אתם מוצאים כאן, ובכל זאת סר פיטר סטוטהרד, שופט בפרס מאן בוקר, חושב שהבלוגרים הורגים את ביקורת הספרות. אין ספק שביקורות מלומדות של מומחים בתחום, המציבות את הטקסט הספרותי בהקשרים מעניינים ומאירים אותם מבפנים אינן נחלת כל בלוגר, אבל לטעמי גם רוב העיתונות כיום אינה נהנית מטקסטים ברמה כזאת. במקום לבכות על התמוטטות ההיררכיות אולי עדיף להשאיר מקום של כבוד לקריאות צמודות וביקורתיות בכתבי עת ולהותיר לבלוגרים לחגוג את הספרות על פי טעמם. אולי כך יגיעו יותר קוראים לספרים משמעותיים, ולא יסבלו את הריחוק הביקורתי של המלומדים.

7. ואם לא הייתם קוראים בבלוג, איך הייתם רואים את פול אוסטר מתראיין בעיצומו של מסע השקה לספרו החדש בלי לקום מהכורסה?

8. איך משלבים את הברקוד של הספר בצורה יצירתית בכריכה? ערן שחר מביא דוגמאות מעניינות באתר "הפנקס", ובתגובות שם מוסיף המאייר שחר קובר לינק ל-30 דוגמאות יפניות מטריפות עוד יותר. מומלץ.

9. קליק לאיורים סוריאליסטיים נפלאים של האמן הבריטי ג'ונתן וולסטנהולם שהנושא המרכזי שלהם הוא – ספרים.

10. לאחרונה התקיים בארצות הברית "שבוע הספרים המוחרמים", שכבר הזכרתי בבלוג, וזאת הזדמנות מצוינת לראות אינפוגרפיקה חמודה שבוחנת מה עומד מאחורי עשרת הספרים שנפסלו בהכי הרבה מקומות השנה. "משחקי הרעב", למשל, נפסל בגלל ערכים אנטי-אתניים, ערכים אנטי-משפחתיים, חוסר רגישות, שפה פוגענית, אלימות ומאגיות-שטניזם. נו, נשמע חביב. "אל תיגע בזמיר" (די! תוציאו אותו כבר מהרשימה!) נפסל בגלל גזענות ומאגיות-שטניזם.

11. וההמלצה הכי משובחת החודש, לטעמי, היא הבלוג החדש של ארנה קזין, "מחשבות על כתיבה", לכל מי שהכתיבה קרובה ללבו, לעטו או למקלדתו. בפוסט האחרון (נכון לכתיבת הדפדפן), "לכתוב ליד מים?", היא מביאה את מפות הכתיבה של שון לוין, סופר תושב לונדון שמפרסם מדריכי כתיבה קטנים בצורת מפה, לכתיבה בעיר, בחוץ או בבית. לפי ארנה "יש בהם מגוון רעיונות שמעודדים כתיבה, שמשחררים מעצורי כתיבה, הם נשענים על העיקרון שכתיבה במיטבה כרוכה בהליכה, כלומר יש בה בכתיבה מעין גמיאת מרחק ברגל". בלוג ללכת בו.

3 תגובות »

  • dominoreffect כתב:

    בתור קורא אוסטר אדוק אני חייב לציין שהספר האחרון שלו, אותו הוא מקדם, Winter Journal הוא לא בדיוק התעלות. הוא כתוב בצורה מייגעת ויש בו יותר מדי דברים תמוהים שמעלים את השאלה למה הוא החליט לפרסם אותם.
    אבל עבור מי שעקב אחרי ספריו בעשור האחרון יש בספר כמה רמזים לנקודות ההתחלה האוטוביוגרפיות של ספרי הפרוזה.

    [Reply]

    עדנה אברמסון Reply:

    האמת שגם את התרגום האחרון לעברית, סאנסט פארק, לא צלחתי (אבל אני לא שייכת לקוראיו האדוקים כנראה)

    [Reply]

    dominoreffect Reply:

    לטעמי, מבין אחרוניו, "בלתי נראה" הוא שווה-קריאה. השאר קצת פחות.

    [Reply]

הוספת תגובה

הוסף את תגובתך למטה או שלח טראקבק מאתרך. תוכל גם להרשם לעדכון על התגובות באמצעות RSS.

(RSS) פוסטים | (RSS) תגובות | תבנית: Arthemia | התאמה לעברית: We CMS | לוגו: מיכל אריאלי