ראשי » בעלי מלאכה, חדשות, כללי, פוסט אורח

הספרייה החדשה מנסה: משלוח כתבי יד באימייל

עידן חדש מתבסס במשלוח כתבי יד להוצאות? בהודעה מפתיעה אתמול בפייסבוק בישרה הספרייה החדשה כי מעתה יתקבלו כתבי יד בהוצאה בקבצים בלבד באמצעות הדואר האלקטרוני. כל מחברי הרומאנים שממתינים בתקווה שלקטור אלמוני יקרא את היצירה שלהם ויחליט אם היא ראויה לפרסום יוכלו לחסוך כעת את הדפסת כתב היד, את כריכתו ואת המשלוח – ובהינף קליק להעביר את מה שעמלו עליו חודשים ואולי שנים.

מעתה, אומרים בספרייה החדשה, יקראו הלקטורים שלה את כתבי היד באמצעות קוראים אלקטרוניים:

הודעת הספרייה החדשה בפייסבוק

האם תוצף עכשיו תיבת הדואר האלקטרוני שלהם בכל טיוטת יצירה שיסיים כותב בשעת לילה מאוחרת? תמר פלג, אחראית קשרי האינטרנט של הספרייה החדשה, ענתה לרפובליקה הספרותית על כמה שאלות בנוגע למהלך הניסיוני ולחששות שבדרך:

מדוע החליטה הספרייה החדשה לעבור לקבלת קבצים בדואר אלקטרוני? האם ישנו חיסכון משמעותי בעלויות בצורה זו?
"החיסכון העיקרי שאני מקווה להשיג הוא בטיפול שלנו בקבלת כתבי היד ובהעברתם לקריאה. הדרך שבה נהגנו עד עתה היתה כרוכה בשרשרת פעולות די מסורבלת, שנבעה גם מן הפיזור הגיאוגרפי של הגורמים הרלוונטיים: תחילה נאספו החבילות מתא הדואר שלנו על-ידי שליח שהביאן אלי; לאחר שהצטברה ערימה פתחתי כל חבילה, הקלדתי את פרטי השולח והכנתי את החומר להעברה מרוכזת לקורא/ת שלנו; לבסוף היה עלי לתאם מועד לשליחות, להזמין שליח ולוודא שהחבילה הגיעה ליעדה. אם כתב-יד עבר לקריאה שנייה, היה צורך לארגן שליחות לקורא הנוסף.
"הרבה התארגנות סביב העברת הניירת – ובסופו של דבר כל-כך מעט כתבי יד מתקבלים… הסיבה היחידה לכך שקיימנו הליך זה, ואף סירבנו לקבל כתבי-יד בקבצים אלקטרוניים, היתה העדפתם המפורשת של הקוראים שלנו. ברגע שהקורא הראשי שלנו הציע לעבור לשיטה האלקטרונית ולקרוא את כתבי היד בקינדל, והתברר שגם אחד הקוראים של 'השלב השני' מחזיק בקורא אלקטרוני – שמחתי להיפטר מן העול הכרוך בקבלת התדפיסים. העברת קבצים במייל היא קלה ומהירה פי כמה, ואם היא לא מעמידה קשיים בפני הלקטורים – היא נראית לי מתבקשת.
"מובן שיש כאן גם חיסכון מסוים בעלויות (שליחים), אך הוא זניח. החיסכון העיקרי הוא בעבודה פקידותית, וכמובן בנייר. אף פעם לא נעים לשלוח לגריסה כמויות גדולות של ניירת. ומובן שגם שמחנו להקל על הכותבים, לפטור אותם מן ההשקעה הכספית ומן הטרחה שבהדפסת החומר, כריכתו ושליחתו בדואר. אך לעניין זה יש גם היבט בעייתי".

האם מצופה מהלקטורים לקרוא את הקבצים בקורא האלקטרוני או שעליהם להדפיס את הכתוב?
"מובן שאיננו מצפים מן הלקטורים להדפיס את הטקסטים. ההצעה לעבור למשלוח אלקטרוני הגיעה, כאמור, מן הקורא הראשי שלנו, שהתרגל לקרוא בקינדל. רק מעט מאוד כתבי-יד עוברים לקריאה שנייה, ואם יהיה צורך להדפיסם בשביל אחד הקוראים של 'השלב השני' – נעשה זאת, או נבקש מן הכותב לשלוח תדפיס. עוד נראה".

במשך איזו תקופה אתם מתכוונים לקבל כך כתבי יד, והאם הדבר נעשה כניסיון בלבד?
"כרגע מדובר בתקופת ניסיון. יש לציין שאנו לא הראשונים שמשתמשים במשלוח אלקטרוני של כתבי-יד: בהוצאת כנרת מתבקשים הכותבים לשלוח כתבי-יד באמצעות המייל, כקובץ מצורף. זו הוצאה הרבה יותר גדולה מאיתנו (אנו מוציאים כתריסר ספרים בשנה, סיפורת בלבד  – הם מוציאים כשלוש-מאות ספרים בשנה, מכל הסוגים והמינים), והם כבר עושים זאת זמן-מה.
"אנו מנסים. נבדוק האם ההליך החדש אכן מהיר ונוח יותר, ובעיקר – האם הקריאה ממסך הקורא האלקטרוני במקום מן הנייר אכן תתברר כנוחה דיה".

האם ישנו חשש כי בשל קלות המשלוח בדואר האלקטרוני תוצפו בחומרים שאינם רלוונטיים או שאינם ראויים לפרסום?
"כן, יש חשש כזה. כשאדם מתבקש להדפיס עשרות או מאות דפים, לכרוך, לקנות מעטפה גדולה, ללכת לדואר ולעמוד בתור כדי לבייל את החבילה ולשלוח אותה – כלומר, כשהוא מתבקש להשקיע קצת זמן וכסף – הוא בכל זאת חושב פעמיים: בודק טוב יותר האם כתב-היד שלו מתאים לסוג הספרים שבהם מתעניינת ההוצאה, משהה את רגע הביצוע עד שכתב-היד אכן נראה לו שלם ובשל, אולי מוותר.
"ההשקעה הזאת, מינימלית ככל שתהיה, היא משוכה קטנה שמהווה 'מבחן רצינות'. וזה חשוב בעיניי: אנו משקיעים לא מעט עבודה וכסף בקריאת כתבי היד. אנו מחזיקים קוראים טובים במיוחד, משלמים להם על כל כתב-יד שקראו, שולחים תשובות לכולם – וגם מנהלים רישום מסודר של כל כתבי היד שהגיעו אלינו. זו השקעה שאינה מניבה רווחים: מספר כתבי-היד שאנו מחליטים כי הם מתאימים למסגרת שלנו הוא זעום (אחד לשנה-שנתיים), וסיכוייו של ספר מקור של סופר אנונימי להצליח באופן פנומנלי הם ממילא קטנים.
"אנו מעוניינים לקיים את ההליך הזה, כי חשוב לנו לפתוח את השערים בפני סופרים חדשים. אבל בדרך, אנו קוראים הרבה מאוד כתבי-יד שאינם מתאימים לנו – ולעתים מזומנות הם ממש רחוקים מלהתאים. אני חוששת שבהיעדר משוכת המשלוח בדואר, עם הקלילות העצומה שבה ניתן לצרף קובץ וללחוץ על "שלח", נוצף בכמות גדולה יותר של חומרים בלתי מתאימים. אם זה יקרה, נצטרך לשקול מחדש את המהלך".

יש הוצאות אשר דורשות תשלום בסך 100 שקלים כ"דמי טיפול" שהם אולי גם "דמי רצינות". האם הספריה החדשה שקלה אי פעם לאמץ "מבחן רצינות" כזה?
"הוצאת 'ידיעות ספרים' גובה 100 שקלים תמורת קריאת כתב-יד, 'כנרת זמורה-ביתן' גובה 90 שקלים. מרבית ההוצאות לא גובות תשלום על השירות, ואנו ביניהן, ולפי שעה אין לנו כוונה לשנות ממנהגנו. אני לא שוללת את האפשרות שנעשה זאת בעתיד, אבל כרגע הרעיון מעורר בי אי-נוחות. אני לא בטוחה שהוא הולם הוצאה מן הסוג שלנו – הוצאה בבעלות ציבורית (הוצאת הקיבוץ המאוחד שייכת לתק"ם), שפעילותה אינה מונעת ממטרות מסחריות.
"קריאת כתבי-יד והצבעה על מתי-המעט המשמעותיים היא חלק חיוני בחיים הספרותיים. אנו רק מבקשים מן הכותבים להפעיל ביקורת עצמית ושיקול דעת, ולא לשלוח לנו כתבי-יד שאנו בבירור לא הכתובת המתאימה להם. אתם הלוא מכירים את ספרינו ויודעים מה מעניין אותנו. ואם אינכם מכירים את ספרינו – כנראה איננו המסגרת המתאימה לכם. ככלל, אני ממליצה לכל מי שמבקש לשלוח כתב-יד להוצאות הספרים: שוטטו באתרי ההוצאות כדי להכיר את סוגי הספרים שרואים אור במסגרתן, קראו בתשומת לב את ההנחיות למשלוח כתבי-יד, ושלחו את כתב-היד שלכם רק לאותן הוצאות שאכן עשויות לגלות בו עניין".

 בינתיים, גם באתר ההוצאה התעדכנו הפרטים הרלוונטיים בעמוד "משלוח כתב יד":

מתוך אתר הספרייה החדשה

כדברי תמר, נכון להיום ההוצאה הגדולה היחידה המאפשרת משלוח כתבי יד בדואר אלקטרוני היא כנרת זמורה ביתן, ומעניין איך הניסיון הזה עובד שם: "הוצאת כנרת, זמורה-ביתן, דביר מעבירה בימים אלו את מערך הלקטורה כולו – מקבלת כתבי היד ועד הפצתם בין הקוראים והעורכים – אל הרשת", נכתב באתר שלהם. "אנו מאמינים שצעד זה יוכל לאפשר לנו להעניק לכותבים מענה מהיר ואיכותי יותר לפנייתם, כמו גם לסייע לנו וליוצרים לשמר משאבים חיוניים ולקדם עקרונות של קיימות והגנה על הסביבה".

מי שאינו מסוגל לשלוח את הקובץ בדואר האלקטרוני רשאי ("אך אין זה רצוי") לשלוח בדואר הרגיל, ובלבד שלא ישכח לצרף גם שם את התשלום שההוצאה דורשת מהכותבים הפוטנציאליים: 90 שקלים כ"דמי טיפול" בכתב היד.

יש לציין שבניגוד לתשובה שניתנה לעיל, רוב ההוצאות היום דווקא גובות תשלום – ידיעות ספרים גובה כאמור 100 שקלים, כנרת 90 שקלים, עם עובד 100 שקלים, שוקן 100 שקלים.

11 תגובות »

  • מירי כתב:

    מה שמו של הסופר הישראלי האלמוני האחרון שהספרייה החדשה הוציאה לאור במהלך השנים האחרונות?
    בעניין גביית התשלום עבור עצם הלקטורה – גועל נפש. נכון, להחזיק קוראים טובים עולה כסף – אבל לכל עסק יש הוצאות אותן הוא מכסה באמצעות רווחים, לא באמצעות גביית כספים מהספקים שלו. וגם אין גבול לפראייריות של הכותבים. תתמרדו, למען השם.

    [Reply]

  • מירי כתב:

    או קיי. בדקתי לבד. בלה שייר היא האלמונית האחרונה שסיפרה יצא לאור בספרייה החדשה.

    [Reply]

  • אורן כתב:

    אהמ. מעניין איך הם קוראים עברית בקינדל. כי לקרוא פדפ בקינדל זה ממש לא נח ואני לא חושב שקינדל תומכים בפורמט עברי במפורש ובדפדוף-קריאה שמאלה (אבל אשמח להתבדות).

    מחשבה נוספת – אם הטקסט דיגיטלי, האם ההוצאות מתכוונות לחסוך עלויות, זמן וכח אדם על ידי סינון ראשוני אוטומטי? הערכה אוטומטית של טקסטים קיימת (מעשית או ניסיונית) במכון הארצי להערכה וכמובן בבחינות הTOEFL ומקבילותיהם. זה יכול להיות הרסני לספרות אבל בהחלט ניסיון מעניין מדעית.

    [Reply]

  • תמר פלג - הספריה החדשה כתב:

    תודה עדנה, לא ידעתי שעם עובד גובים תשלום על הטיפול בכתבי-יד. מפליא, שכן גם הם הוצאה ציבורית (בבעלות ההסתדרות).

    מירי, אכן הסופרת האלמונית האחרונה שהוצאנו היתה בלה שייר, והבאה אחריה תהיה דורית אדרין שספרה יראה אצלנו אור השנה. גם אפרת דנון (שבקרוב נוציא ספר שני שלה אצלנו) היא מן ה"אנונימיים" שהגיעו לספריה החדשה בשנים האחרונות, וכמוה יניב איצקוביץ', ששלח אלינו את כתב-היד של ספרו הראשון, 'דופק', ואנו חשבנו שהוא מתאים לסדרת 'סף' לספרי ביכורים והעברנו אותו לידי דנה אולמרט. בספריה יצא ספרו השני, 'אדם וסופי'.

    [Reply]

    מירי Reply:

    תמר, תודה על תשובתך המפורטת. חייבת להעיר שאפרת דנון לא כל כך אנונימית – היא הוציאה עד כה שני ספרים וכמו כן התפרסמו סיפורים קצרים משלה בין השאר גם באנתולוגיה צעירה שערכה דנה אולמרט, שיצאה בסביבות 2003 או 2004. את האחרים אני לא מכירה. מהו לדעתך היחס ההרמוני הסביר אליו צריכה הוצאת ספרים לכוון בתמהיל הספרים שלה, בין ספרי ביכורים לבין ספרים 'בטוחים' יותר? נדמה לי שהיחס העכשווי עומד על אחד לעשר. נדמה לי שבעבר היה גבוה יותר. אני טועה?

    [Reply]

    תמר פלג - הספריה החדשה Reply:

    מירי, ודאי שאפרת דנון אינה אנונימית – היום… היא היתה אנונימית כאשר פרסמנו בספריה החדשה תחילה שני סיפורים שלה במסגרת הקובץ 'מעבר לסף' (את הקובץ ערכו דנה אולמרט ומנחם פרי – והוא שבחר להבליט את דנון, כי סבר שהיא התגלית הממשית של הקובץ), ופחות אנונימית לאחר שפרסמנו את 'דג בבטן', קובץ סיפוריה הראשון. הקיבוץ המאוחד הוציא לה קובץ סיפורים שני, ובקרוב מאוד יראה אור אצלנו ספרה החדש, שלוש נובלות.

    אני לא חושבת שיש דבר כזה "היחס הסביר שהוצאת ספרים צריכה לכוון אליו בתמהיל שלה". הדבר תלוי בכוונותיה ומטרותיה, בסטנדרטים שהיא מעמידה לעצמה, בכתבי-היד שהיא מקבלת, וגם בסופרים המשמעותיים שעימם היא עובדת בקביעות. הספריה החדשה היא סדרה ותיקה, שצברה לעצמה קבוצת סופרים שממשיכה לעבוד עימה. גם פעילותנו בתרגום היא חלק נכבד מעבודתנו. המקום שנותר לסופרי מקור חדשים, אנונימיים, אינו גדול, אך ממילא נדיר שכתב-יד נראה לנו מתאים לספריה החדשה. יש כתבי יד שברור לנו כי הם מתאימים לפרסום, אך הם אינם מתאימים לנו – ואחר-כך הם יוצאים בהוצאות אחרות, לעתים אפילו מצליחים. אנו רוצים להוציא רק את מה שמדבר אלינו ומעניין אותנו. ואם לא יהיה כזה במשך חמש שנים – אז לא יהיה. אין לכך קשר לספרים "בטוחים": רבים מן הספרים שאנו מוציאים, אף שאינם של סופרים אנונימיים, רחוקים מלהיות ספרים "בטוחים". ואולי חוץ מגרוסמן, א.ב. יהושע וסאראמאגו, שום סופר שלנו אינו סופר של ספרים "בטוחים". האם ספר חדש של יואב אלוין, שיוצא תשע שנים לאחר ספר ביכורים שלו בהוצאת כתר, הוא בחירה "בטוחה"? האם חגי ליניק, שטיפחנו מתחילת כתיבתו, היה אחרי שלושה ספרים שם שמישהו הכיר לפני זכייתו בפרס ספיר? וסמי ברדוגו, שהוציא ספר ראשון בהוצאה אחרת ובחר לעבור אלינו (והוצאנו לו עד כה ארבעה ספרים), הוא בחירה "בטוחה"? גם היום לא.

    [Reply]

    מירי Reply:

    תמר, תודה

  • הרפובליקה הספרותית » הספרייה החדשה מפסיקה לקבל כתבי יד חדשים כתב:

    […] לפני כשלושה חודשים, בתחילת מרץ, הודיעו בספרייה החדשה כי מעתה יקבלו כתבי יד בדואר אלטקרוני בלבד. […]

  • הרפובליקה הספרותית » אינדקס: ראיונות ופוסט אורח ברפובליקה הספרותית כתב:

    […] תמר פלג [ הספרייה החדשה מקבלת כתבי יד באימייל] […]

  • גליה כתב:

    אני מעוניינת לדעת אילו סוגי ספרים פרט לרומנים?
    ספרי ילדים מתקבלים?

    [Reply]

    עדנה אברמסון Reply:

    גליה, תצטרכי לפנות ישירות להוצאת הספרים. אין לבלוג קשר אליה.

    [Reply]

הוספת תגובה

הוסף את תגובתך למטה או שלח טראקבק מאתרך. תוכל גם להרשם לעדכון על התגובות באמצעות RSS.

(RSS) פוסטים | (RSS) תגובות | תבנית: Arthemia | התאמה לעברית: We CMS | לוגו: מיכל אריאלי