ראשי » ביקורת ספרי מקור

איזה ספר תקנו לחג? המלצה חמה

31 באוגוסט 2015 | 4 תגובות | מאת
תגים: , ,

השלישיהלך הרוח הבסיסי מתחת לקורות העץ של 31 באוגוסט מתאימות כנראה הרבה יותר לספר שאני קוראת עכשיו מאשר לספר שאני הולכת להמליץ עליו, אבל איכשהו ממילא תמיד הכל מתחבר. במיוחד עכשיו.

כבר כתבתי כמה פעמים שאני לא מתחברת לספרים של היסטוריה חלופית (סלח לי, מייקל שייבון. סלח לי, פיליפ רות), ועל מד"ב אין מה לדבר בכלל, אז אני חייבת לומר שלא ציפיתי לצלוח גם את השלישי של ישי שריד (עם עובד 2015), שהוא גם ספרו השלישי. הספר הזה הוא מתנת חג הכרחית במקום עוד פיירקס שיידחף לארון, במקום צנצנת דבש אבוקדו. הוא ספר חובה חשוב לכל מי שחרד, לכל מי שמסתכל סביב ומתקשה להירדם אחר כך, לכל מי שלא בטוח ממה יש לדאוג יותר – מהפנים או מהחוץ. כדאי שתקראו אותו, כדאי שתיתנו לאחרים לקרוא אותו.

הימים הם אב עד יום הכיפורים, אך המסע בזיכרון הדברים שמשרטט הנסיך יהונתן בכלאו ביפו לוקח אותנו אחורה-אחורה, אל 23 שנים מרהיבות של ממלכת יהודה האחרונה. עלייתה אחרי הפצצה הגרעינית שהשמידה את ערי החוף החילוניות – ונפילתה המיוסרת בידי העמלקים בגלל שברים פנימיים שאין לאחות. בית המקדש השלישי ושלטון הדת שינו כמובן לחלוטין את המקום, ושריד משרטט זאת ביד מוכשרת ומעוררת חלחלה כאחד. הכוהן הגדול, עבודת הקורבנות על ייסורי המוות שבה, הסנהדרין – כל אלה חוזרים לחיים בצורה בלתי נתפסת כמעט אבל אמינה כל כך שהגוש מטפס לגרון ומסרב להחליק.

את "לימסול", ספרו הראשון של שריד, לא אהבתי במיוחד, אבל הפעם נשביתי לגמרי. הקצב הולך ומתגבר לאורך הסיפור, הדמויות הולכות ומעמיקות וכל עמוד אינטליגנטי מעורר מחשבה ושמחה ופחד. הרכיבים התפיסתיים האלה לא רחוקים מאיתנו היום. עניין של כמה קילומטרים. מה יגרום למרחק הזה להיעלם? "אידוי", כמו שקורא לזה שריד? מרד?

זו כנראה לא המחשבה האידיאלית להתחדש בה לקראת ראש השנה. אין בה טיפת אופטימיות להציע. אבל זה אולי הדבר הכי קרוב לנו שעלול לקרות ב-23 השנים הבאות. בכל מקרה, קראו וקנו, קראו וקנו.

 

4 תגובות »

  • טובה כתב:

    ממליצה מאד גם על ספרו השני של שריד, גן נעמי. ספר משובח, אהבתי מאד.

    [Reply]

  • ריקי1 כתב:

    קוראת את הספר בימים אלו, והוא אכן מומלץ בחום. למי שלא חושש לראות את סיוטיו רוקמים חיים מול עיניו.

    [Reply]

  • גדי כתב:

    שריד כותב טוב, ין אפשרות להתווכח על זה.
    אבל התוכן מזכיר את מצע מרץ ושריד לא עשה שום מאמץ לצאת מאיזור הנוחות שלו אלא מתאר חיזיון לחלוטין לא אפשרי ומראה שלמרות שחקר ודרש ולמד את המקורות ראייתו צרה ומצומצמת מדי.
    באתו הקשר דווקא חבל ששריד לא מתעמק יותר בפרולוג לסיפור, איך הגיע ההמדינה למצב ש"העמלקים" – שהרי לפלשתינאים כמובן שהוא לא יקרא בשמם, מורידים עלינו פצצת אטום ואיזה חלק היה למפלגות שמאל קיצוני כגון מרץ בכך….
    אבל למה לעסוק בביקורת עצמית, משהו ששמאל שכח כבר מזמן….
    מהבחינה הזו, פספוס.

    [Reply]

  • macappstore.net כתב:

    193Have you ever considered about adding a little bit more than just your articles? I mean, what you say is important and all. However imagine if you added some great photos or videos to give your posts more, “pop”! Your content is excellent but with pics and clips, this blog could definitely be one of the most beneficial in its field. Wonderful blog!

    [Reply]

הוספת תגובה

הוסף את תגובתך למטה או שלח טראקבק מאתרך. תוכל גם להרשם לעדכון על התגובות באמצעות RSS.

(RSS) פוסטים | (RSS) תגובות | תבנית: Arthemia | התאמה לעברית: We CMS | לוגו: מיכל אריאלי