ראשי » בעלי מלאכה, פוסט אורח

בוקר טוב #13: קמים להוציא לאור ולכתוב עם יפתח אלוני

פרויקט בוקר טוב 2האורח ה-13 שלי בפרויקט בוקר טוב מלהטט בין המילים שלו למילים של אחרים, ועושה את שניהם בהצלחה. קבלו את הבוקר של יפתח אלוני, כולל הבלגן על השולחן, השקט מסביב ואפס חלוקת קשב:

באיזו שעה הגעת הבוקר למחשב, ומה הספקת לעשות עד אז?
"מתעורר מעצמי לפני שש. אז קפה והסתכלות איך שהאור בעלי האקליפטוסים בני המאה. ואז כותב. עבד של המילים. גם אם בסופו של הבוקר הכל נמחק, הטעם והמחשבות נשארים".

מה נמצא כרגע על שולחן העבודה שלך? האם יש משהו שחייב לעמוד עליו תמיד?
"ה'חייב' ננצר ונצבר לבלגן של ספרים, חפצים, צעצועי פח שמביאים לי, מין התגרות בעין. אבל אני יודע היכן מונח כל דבר. ככה היה גם במסגריה ובמוסך בקיבוץ. שתי האסכולות – המסודרים והמבולגנים. לפי התמונה בהיר שהייתי מהשניים".

האם אתה שומע מוזיקה ברקע הבוקר? אם כן, מה?
"מכור לשקט. מה שנוצר סביב, בחוץ, ומתפרק לרעשיו. גם כשאני רץ, קשוב לסביב. לא יודע למה, זה מרתק אותי, וגם כשרעש, אצלי הכיוון נשמר".

אספרסו בוקר ישר לוורידים | צילום: יפתח אלוני

אספרסו בוקר ישר לוורידים | צילום: יפתח אלוני

על איזה פרויקט אתה עובד ממש הרגע?
"ספר ששמו הזמני 'מטען גנטי'. כבר שנתיים שאני כמטוטלת בין הדמויות. והשירים שכל יום אני הופך להן אותיות. מקלף, מנסה לצמצם ולצמצם. ואחר כך 'אפיק', ההוצאה שהקמנו, פרופ' דן מירון ואני, שהיא 'פרויקט' שתובע תשומת לב. מחשבה. שיחות. מו"לות עצמאית שמבקשת להביא קולות ישראליים שמבקשים להישמע ושמרביתם לא היו מוצאים מקום בהוצאות הגדולות. לא קל לבחור, להחליט למי לתת את תשומת הלב, לאתר עבורו עורך שיתאים לדרך ויעשה חשק להיות סופר בעולם הזה. וכל הרצון הזה שידחס לכשמונה ספרים בשנה… (כבר יש עשרה!)".

מי האדם הראשון שתיצור איתו קשר הבוקר בענייני עבודה, במייל או בטלפון?
"עד בערך תשע העולם שקוף, כלום. אחר כך מור, בתי, מדברים קצת בטלפון לפני שאיעלם. אנחנו מספרים דברים. ואז המחשבות מתחרות על ה'צריכים'. הבוקר למפיקה בקשר לספר של שמעון צימר, ואיך נקדם את המגזין הדיגיטלי שאנחנו מתכננים, 'מעבורת' (שם שהמציאה רנה ורבין, שביחד מפתחת אותו איתנו), שיוקדש לסיפורים קצרים".

האם פתוחים אצלך חלונות נוספים במחשב, או שאתה מרוכז לחלוטין בעבודה?
"הכל סגור, לעתים שיר שעזבתי כדי לחזור. אחד עם אפס חלוקת קשב, כלוא במגירה המסוימת שמסתובב בה עם הראש".

חלון חדר העבודה | צילום: יפתח אלוני

חלון חדר העבודה | צילום: יפתח אלוני

כמה זמן תעבוד כעת ברצף, ומתי תהיה ההפסקה הבאה?
"מה זה הפסקה…? או מהי בדיוק העבודה שלי…? העשייה שאני עסוק בה, מעבר לכתיבה, תלויה באנשים שלצדי. לחשוב ביחד, להרהר בכיוונים אפשריים. אז אולי 'העבודה שלי' היא להקשיב? לחשוב? מזה אין הפסקה, לא?".

הבוקר – שעות של ברכה ושקט, או ים של הסחות דעת שצריך להתגבר עליו?
"אין כמו הבוקר לאיש מגירות כמוני, שוקע לכל אחת בעיתה, עמוק עמוק. הילדים אומרים, אבא נמצא ואיננו (מירב זמן 'העבודה' שלי הוא בבית).

"איכשהו עלה השיר הזה מהשאלה:

עַל הַכֶּלֶב הַמֵּת שֶׁלָּנוּ 

סְתָו מַשְׁחִיז תְּנוּעָה לַעֲשָׂבִים

הַחוֹתְכִים אֶת הָרוּחַ שֶׁתִּשְׁרוק

אֶת אוֹתָהּ שְׁרִיקָה שֶׁלָּךְ

לַכֶּלֶב לִפְנֵי שֶׁהַזְּמַן הָרַג

אוֹתוֹ. ואוֹתָנוּ

וְכֹל הַדּופֶק הִתְחִיל בִּי

מֵחָדָשׁ, וְהַדָּם זָרַם

עוֹבֵר אֵת אֹופֶק הַגּוּף,

מַשִּׂיג אֶת הַנְּבִיחוֹת

שֶׁבָּאוּ לִקְרָאתִי

אֲבָל לֹא הָיוּ שֶׁל שֶׁלָּךְ, אֶלָּא

שֶׁל הָאַחֶרֶת.

~~~~~~~~~~~~~~

יפתח אלוני הוא בוגר הטכניון במגמת אדריכלות, בוגר מטרופוליס בברצלונה – פילוסופיה נוודית (נומדיזם), סופר, משורר ומו"ל הוצאת "אפיק". מחבר הספרים "גנב החלומות" (ידיעות ספרים), "חלפים" ו"שימותו הקוצים" (אפיק).

3 תגובות »

הוספת תגובה

הוסף את תגובתך למטה או שלח טראקבק מאתרך. תוכל גם להרשם לעדכון על התגובות באמצעות RSS.

(RSS) פוסטים | (RSS) תגובות | תבנית: Arthemia | התאמה לעברית: We CMS | לוגו: מיכל אריאלי